הארכיון היהודי
מאגר בלעדי של העיתונות החרדית-דתית
ב 180 השנים האחרונות


הזמן עכשיו והתוכנה תגיע עם שליח עד לפתח ביתך בתוך 3 ימי עסקים!
הארכיון היהודי
למי זה מיועד?


עיתונאים וסופרים


היסטוריונים


חוקרי יוחסין


ספריות ומרכזים פדגוגיים
הזמן עכשיו והתוכנה תגיע עם שליח עד לפתח ביתך בתוך 3 ימי עסקים!
הארכיון היהודי
העיתונים
אידישע וויסנשאפט
יצא לאור בעיר יאסי שברומניה כדו-שבועון בשפת האידיש החל משנת תרפ"ז, בתוכנו היה בטאון לעניני היסטוריה, ביוגרפיה, ונושאים ומבטים שונים לעולם היהודי. העורך היה שמואל שוועמער.
אונזער וועג
יצא לאור בפולין בערים שעדליץ ו-לאקאוו בשפת האידיש החל משנת תרפ"ד, כשבועון חדשותי ואקטואלי ברוח תנועת אגודת ישראל, העורך היה ב. יעקובוביץ.
אידישער לעבן קובנה
יצא לאור בעיר קובנה בשפת האידיש החל משנת תרפ"א כשבועון, על ידי מרכזי אגודת ישראל וצעירי אגודת ישראל בליטא.
ארטאדאקדסישע יוגענד בלעטער
יצא לאור בווארשא בשפת האידיש כירחון מטעם צעירי אגודת ישראל החל משנת תרפ"ט. עורכו היה הרב אברהם מאיר קראנגראד.
אונזער גייסט
יצא לאור בפולין בשפת האידיש מסוף שנת תרפ"ח, על ידי הרב ישראל דוב הכהן פירשטמאן מזאמאשטץ, כבטאון חצי שנתי לחיזוק הדת והאמונה, ומכיל דרושים, מאמרים, אמרות ומעשיות מסביב לנושא.
בית יעקב-לודז
יצא לאור כירחון בשפת האידיש בשנת תרפ"ג בעיר לודז', על ידי המחנך והעסקן האגודאי הרב אליעזר גרשון פרידנזון הי"ד ששימש גם עורכו של הירחון, כעזרה למרת שרה שנירר ע"הלהפצת רעיון בית יעקב בקרב הציבור. הופיע עד סוף שנת תרצ"ט, תחילת מלחמת העולם השניה, הגליון האחרון לרגל ראש השנה ת"ש היה מוכן בחלקו, אך עקב פרוץ המלחמה לא הושלם.
בית יעקב-לוין
הופיע בירושלים בשפה העברית, החל מתשי"ט ועד לתש"מ, כירחון לענייני חינוך, ספרות ומחשבה. יצא לאור על ידי מרכז בית יעקב בירושלים. עורך: הרב פנחס לוין מייסד מרכז בית יעקב.
גליון לנוער-הנוער האגודתי
הופיע בישראל כירחון בשפה העברית, עבור בני הנעורים, החל מתש"ג ועד לשנת תשכ"ז, על ידי הנוער האגודתי שע"י צעירי אגודת ישראל.
דאס יודישע וואכענבלאט-בנדין
יצא לאור ב שפת האידיש כשבועון חדשותי ואקטואלי החל משנת תרפ"ה, בערים בנדין-סוסונוביץ. העורכים: הרב ליפמן ברקוביץ, הרב מ.ח. קמינר.
דאס אידישע ווארט-ארה"ב
נוסד כירחון בשפת האידיש מטעם אגודת ישראל באמריקה, בשנת תשי"ד, ע"י החוקר וההיסטוריון הרב יוסף פרידנזון. הופיע עד שנת תשס"ח. במשך השנים הופיעו למעלה מ 400 גיליונות.
דאס אידישע ליכט-רוזנבלט
יצא לאור כשבועון לחיזוק הדת. חלקו בשפת האידיש וחלקו בשפה האנגלית, החל מתרפ"ג בניו יורק. המו"ל: החזן הרב יוסלה רוזנבלט, עורך: ה. הירש.
דאס ווארט-וילנא
נוסד בוילנא כשבועון בשפת האידיש בשנת תרפ"ה. רשמית היה זה ביטאון של ועד הישיבות בראשות מרנן החפץ חיים ורבי חיים עוזר, אולם מאחר ויצא על ידי עסקני אגודת ישראל, נחשב כעיתון אגודאי. העיתון הופיע עד סמוך לפרוץ מלחהע"ש.
דאס יודישע ווארט טשערנוביץ
יצא לאור בעיר טשערנוביץ רומניה, כשבועון בשפת האידיש, על ידי חוגי אגודת ישראל, החל משנת תרצ"ד.
דגלנו-פרידמן
נוסד בפולין בעיר ווארשא כירחון בשפה העברית מטעם צעירי אגודת ישראל בשנת תרפ"א, ולפעמים הופיע כדו ירחון. העורך: הרב אלכסנדר זושא פרידמן מחבר "מעיינה של תורה". הופיע עד שנת תרצ"ג.
דגלנו-צא"י ישראל
נוסד על ידי צעירי אגודת ישראל בארץ ישראל, והופיע בשפה העברית מספר פעמים בשנה, משנת תרצ"ט ועד שנת תשנ"ח.
די וואך קישינוב
יצא לאור כשבועון בשפת האידיש החל משנת תרפ"ח. העורך: י. עפעלבוים.
די יודישע שטימע קראקא
יצא לאור כשבועון בשפת האידיש, החל משנת תרפ"ח, העורך: שמואל פאוסט.
דער יוד
החל להופיע בווארשא בשפת האידיש כשבועון בשנת תרע"ט, ומחורף שנת תר"פ החל להופיע כעיתון יומי בעריכת הרב משולם קמינר. הופיע עד שנת תרפ"ט.
דרכנו
הופיע בווארשא כשבועון בשפה העברית וככלי מבטא מרכזי של אגודת ישראל העולמית, החל משנת תרצ"ד. העורך: הרב אלכסנדר זושא פרידמן, מזכיר: אלימלך שטייער. בשבועון היה כלול באופן קבוע, סקירה על ומהנעשה בארץ ישראל.
הדרך פרנקפורט
נוסד כירחון לתנועת אגודת ישראל בשפה העברית בחודש תשרי תרע"ג, ועמדו בראשו נשיא אגודת ישראל הרב יעקב רוזנהיים, הרב יעקב שטראוס והרב י.י. ברוין.
הדרך ציריך וינה
החל להופיע כביטאון אגודת ישראל בשפה העברית, החל משנת תרע"ט בעיר ציריך בעריכת הרב חיים ישראל אייז, ולאחר שלוש שנים המערכת עברה לעיר וינה והופיע בעריכת הרב שבתי שינפלד.
הדרך-תל אביב
נוסד כשבועון בשפה העברית על ידי אגודת ישראל בארץ ישראל בראשות הרב יצחק מאיר לוין, והופיע החל משנת תש"ב ועד לשנת תש"ז. עורכו היה הרב יהודה לייב לוין.
ההד
יצא לאור כירחון בשפה העברית החל משנת תרפ"ו בירושלים. תוכנו: מן הנעשה ביהדות, העולם החרדי, בארץ ובגולה.
הופיע במשך כמה עשרות שנים.
החומה-ירושלים
החל להופיע בשנת תש"ד בירחון וביטאון של "נטורי קרתא" בירושלים (החוג הקיצוני של 'העדה החרדית') כקובץ מאמרים לחיזוק הדת.
הלבנון
נוסד בירושלים כשבועון בשפה העברית בשנת תרכ"ג על ידי הרב יחיאל בריל, הרב מיכל הכהן, והרב יואל משה בהר"ם. תוכנו כפי שהופיע בשער העיתון: חדשות מירושלים, ארץ ישראל בכלל ומשאר הארצות הקרובות והרחוקות, וכן חידושי תורה מיושבי העיר ירושלים.
הפלס
יצא לאור כשבועון בשפה העברית בשנת תשל"א על ידי הרב הרב יהודא לייב לוין.
המודיע פולטובה
נוסד כשבועון בשפה העברית וכביטאון של אגודת ישראל, בשנת תר"ע ולאחר ועידת היסוד של אגודת ישראל בקטוביץ, ועמד בראשו הג"ר עקיבא רבינוביץ הרב מפולטובה. הופיע עד שנת תרע"ה.
המודיע ארץ ישראל
נוסד כעיתון יומי בשפה העברית בחודש אלול תש"י על ידי אגודת ישראל העולמית, בראשותו של הרב יצחק מאיר לוין. העורך הראשון היה הרב לייבל לוין.
כולל כל המוספים לעיתון.
המבשר
נוסד כעיתון יומי בשפה העברית בשנת תש"ט. המו"ל היה הרב מנחם פרוש בשיתוף עיתונאים חרדים מכל חוגי אגודת ישראל. הופיע עד סוף שנת תש"י.
המבשר
הופעתו התחדשה בשנת תשס"ט. כולל כל המוספים לעיתון.
הקול קול יעקב
יצא לאור בווארשא כשבועון בשפה העברית החל משנת תרס"ז, כביטאון שמוקדש לחכמת ישראל, לדת, למדע ולספרות.
חבצלת
הופיע בירושלים כירחון בשפה העברית החל משנת תרכ"ג, ולאחר הפסקה החל להופיע שוב בשנת תר"ל כדו שבועון ולאחר מכן כשבועון. עורכיו היו: ישראל בק, מיכל הכהן, ישראל דב פרומקין. תוכנו לפי המופיע בעמוד השער: חדשות מערי ירושלים, ארץ ישראל וכל רחבי האימפריה הטורקית, וכל ירכתי תבל.
טאגבלאט-ווארשא
נוסד בשפת האידיש בווארשא בשנת תרפ"ט עם הפסקת הופעת העיתון דער יוד. בראש המערכת עמדו הרב טוביה הורוביץ, הרה"ח ר' אלכסנדר זושא פרידמן, והרה"ח ר' יהודא לייב אורליאן. העיתון הופיע עד בכלל שנת תרצ"ט עד פרוץ מלחמת העולם השניה.
טראנסילוואניער יודישע צייטונג
הופיע בשפת האידיש בערים סאטמער-סיגעט החל משנת תרצ"ה, כשבועון מרכזי לענייני ומטרות יהודי טראנסילוואניה.
ילדותנו-וילנא
עיתון מצוייר לבני הנעורים בשפה העברית, הופיע מידי חודש בוילנא החל משנת תרצ"ז, על ידי מרכז "חורב" בוילנא.
יתד נאמן
מופיע כעיתון יומי בשפה העברית ובטאונה של תנועת דגל התורה, החל משנת תשמ"ה. כולל כל המוספים: יתד יומי, יתד שלנו, יד השבוע ועוד.
מוריה - ירושלים
הופיע שבועון ביטאון אורטודוקסי רשמי בשפה העברית משנת תר"ע. העורך י.י. לוין, אחראי י.ח. מרגובסקי, מו"ל: שעהנבוים את ווייס.
מוריה פרנקפורט
הופיע בעיר פרנקפורט דמיין בשפה העברית החל מחודש שבט תרפ"ה, כעיתון עבור בנין ארץ ישראל ברוח התורה, יוצא ע"י "הבית" חברה בערבון מוגבל.
הזמן עכשיו והתוכנה תגיע עם שליח עד לפתח ביתך בתוך 3 ימי עסקים!
הארכיון היהודי
הדגמת התוכנה
נגן וידאו