יצא לאור בעיר יאסי שברומניה כדו-שבועון בשפת האידיש החל משנת תרפ"ז, בתוכנו היה בטאון לעניני היסטוריה, ביוגרפיה, ונושאים ומבטים שונים לעולם היהודי. העורך היה שמואל שוועמער.

יצא לאור בפולין בערים שעדליץ ו-לאקאוו בשפת האידיש החל משנת תרפ"ד, כשבועון חדשותי ואקטואלי ברוח תנועת אגודת ישראל, העורך היה ב. יעקובוביץ.

יצא לאור בעיר קובנה בשפת האידיש החל משנת תרפ"א כשבועון, על ידי מרכזי אגודת ישראל וצעירי אגודת ישראל בליטא.

יצא לאור בווארשא בשפת האידיש כירחון מטעם צעירי אגודת ישראל החל משנת תרפ"ט. עורכו היה הרב אברהם מאיר קראנגראד.

יצא לאור בפולין בשפת האידיש מסוף שנת תרפ"ח, על ידי הרב ישראל דוב הכהן פירשטמאן מזאמאשטץ, כבטאון חצי שנתי לחיזוק הדת והאמונה, ומכיל דרושים, מאמרים, אמרות ומעשיות מסביב לנושא.

יצא לאור כירחון בשפת האידיש בשנת תרפ"ג בעיר לודז', על ידי המחנך והעסקן האגודאי הרב אליעזר גרשון פרידנזון הי"ד ששימש גם עורכו של הירחון, כעזרה למרת שרה שנירר ע"הלהפצת רעיון בית יעקב בקרב הציבור. הופיע עד סוף שנת תרצ"ט, תחילת מלחמת העולם השניה, הגליון האחרון לרגל ראש השנה ת"ש היה מוכן בחלקו, אך עקב פרוץ המלחמה לא הושלם.

הופיע בירושלים בשפה העברית, החל מתשי"ט ועד לתש"מ, כירחון לענייני חינוך, ספרות ומחשבה. יצא לאור על ידי מרכז בית יעקב בירושלים. עורך: הרב פנחס לוין מייסד מרכז בית יעקב.

הופיע בישראל כירחון בשפה העברית, עבור בני הנעורים, החל מתש"ג ועד לשנת תשכ"ז, על ידי הנוער האגודתי שע"י צעירי אגודת ישראל.

יצא לאור ב שפת האידיש כשבועון חדשותי ואקטואלי החל משנת תרפ"ה, בערים בנדין-סוסונוביץ. העורכים: הרב ליפמן ברקוביץ, הרב מ.ח. קמינר.

נוסד כירחון בשפת האידיש מטעם אגודת ישראל באמריקה, בשנת תשי"ד, ע"י החוקר וההיסטוריון הרב יוסף פרידנזון. הופיע עד שנת תשס"ח. במשך השנים הופיעו למעלה מ 400 גיליונות.

יצא לאור כשבועון לחיזוק הדת. חלקו בשפת האידיש וחלקו בשפה האנגלית, החל מתרפ"ג בניו יורק. המו"ל: החזן הרב יוסלה רוזנבלט, עורך: ה. הירש.

נוסד בוילנא כשבועון בשפת האידיש בשנת תרפ"ה. רשמית היה זה ביטאון של ועד הישיבות בראשות מרנן החפץ חיים ורבי חיים עוזר, אולם מאחר ויצא על ידי עסקני אגודת ישראל, נחשב כעיתון אגודאי. העיתון הופיע עד סמוך לפרוץ מלחהע"ש.

יצא לאור בעיר טשערנוביץ רומניה, כשבועון בשפת האידיש, על ידי חוגי אגודת ישראל, החל משנת תרצ"ד.

נוסד בפולין בעיר ווארשא כירחון בשפה העברית מטעם צעירי אגודת ישראל בשנת תרפ"א, ולפעמים הופיע כדו ירחון. העורך: הרב אלכסנדר זושא פרידמן מחבר "מעיינה של תורה". הופיע עד שנת תרצ"ג.

נוסד על ידי צעירי אגודת ישראל בארץ ישראל, והופיע בשפה העברית מספר פעמים בשנה, משנת תרצ"ט ועד שנת תשנ"ח.

יצא לאור כשבועון בשפת האידיש החל משנת תרפ"ח. העורך: י. עפעלבוים.

יצא לאור כשבועון בשפת האידיש, החל משנת תרפ"ח, העורך: שמואל פאוסט.

החל להופיע בווארשא בשפת האידיש כשבועון בשנת תרע"ט, ומחורף שנת תר"פ החל להופיע כעיתון יומי בעריכת הרב משולם קמינר. הופיע עד שנת תרפ"ט.

הופיע בווארשא כשבועון בשפה העברית וככלי מבטא מרכזי של אגודת ישראל העולמית, החל משנת תרצ"ד. העורך: הרב אלכסנדר זושא פרידמן, מזכיר: אלימלך שטייער. בשבועון היה כלול באופן קבוע, סקירה על ומהנעשה בארץ ישראל.

נוסד כירחון לתנועת אגודת ישראל בשפה העברית בחודש תשרי תרע"ג, ועמדו בראשו נשיא אגודת ישראל הרב יעקב רוזנהיים, הרב יעקב שטראוס והרב י.י. ברוין.

החל להופיע כביטאון אגודת ישראל בשפה העברית, החל משנת תרע"ט בעיר ציריך בעריכת הרב חיים ישראל אייז, ולאחר שלוש שנים המערכת עברה לעיר וינה והופיע בעריכת הרב שבתי שינפלד.

נוסד כשבועון בשפה העברית על ידי אגודת ישראל בארץ ישראל בראשות הרב יצחק מאיר לוין, והופיע החל משנת תש"ב ועד לשנת תש"ז. עורכו היה הרב יהודה לייב לוין.

יצא לאור כירחון בשפה העברית החל משנת תרפ"ו בירושלים. תוכנו: מן הנעשה ביהדות, העולם החרדי, בארץ ובגולה. הופיע במשך כמה עשרות שנים.

החל להופיע בשנת תש"ד בירחון וביטאון של "נטורי קרתא" בירושלים (החוג הקיצוני של 'העדה החרדית') כקובץ מאמרים לחיזוק הדת.

נוסד בירושלים כשבועון בשפה העברית בשנת תרכ"ג על ידי הרב יחיאל בריל, הרב מיכל הכהן, והרב יואל משה בהר"ם. תוכנו כפי שהופיע בשער העיתון: חדשות מירושלים, ארץ ישראל בכלל ומשאר הארצות הקרובות והרחוקות, וכן חידושי תורה מיושבי העיר ירושלים.

יצא לאור כשבועון בשפה העברית בשנת תשל"א על ידי הרב הרב יהודא לייב לוין.

נוסד כשבועון בשפה העברית וכביטאון של אגודת ישראל, בשנת תר"ע ולאחר ועידת היסוד של אגודת ישראל בקטוביץ, ועמד בראשו הג"ר עקיבא רבינוביץ הרב מפולטובה. הופיע עד שנת תרע"ה.

נוסד כעיתון יומי בשפה העברית בחודש אלול תש"י על ידי אגודת ישראל העולמית, בראשותו של הרב יצחק מאיר לוין. העורך הראשון היה הרב לייבל לוין. כולל כל המוספים לעיתון.

נוסד כעיתון יומי בשפה העברית בשנת תש"ט. המו"ל היה הרב מנחם פרוש בשיתוף עיתונאים חרדים מכל חוגי אגודת ישראל. הופיע עד סוף שנת תש"י.

הופעתו התחדשה בשנת תשס"ט. כולל כל המוספים לעיתון.

יצא לאור בווארשא כשבועון בשפה העברית החל משנת תרס"ז, כביטאון שמוקדש לחכמת ישראל, לדת, למדע ולספרות.

הופיע בירושלים כירחון בשפה העברית החל משנת תרכ"ג, ולאחר הפסקה החל להופיע שוב בשנת תר"ל כדו שבועון ולאחר מכן כשבועון. עורכיו היו: ישראל בק, מיכל הכהן, ישראל דב פרומקין. תוכנו לפי המופיע בעמוד השער: חדשות מערי ירושלים, ארץ ישראל וכל רחבי האימפריה הטורקית, וכל ירכתי תבל.

נוסד בשפת האידיש בווארשא בשנת תרפ"ט עם הפסקת הופעת העיתון דער יוד. בראש המערכת עמדו הרב טוביה הורוביץ, הרה"ח ר' אלכסנדר זושא פרידמן, והרה"ח ר' יהודא לייב אורליאן. העיתון הופיע עד בכלל שנת תרצ"ט עד פרוץ מלחמת העולם השניה.

הופיע בשפת האידיש בערים סאטמער-סיגעט החל משנת תרצ"ה, כשבועון מרכזי לענייני ומטרות יהודי טראנסילוואניה.

עיתון מצוייר לבני הנעורים בשפה העברית, הופיע מידי חודש בוילנא החל משנת תרצ"ז, על ידי מרכז "חורב" בוילנא.

מופיע כעיתון יומי בשפה העברית ובטאונה של תנועת דגל התורה, החל משנת תשמ"ה. כולל כל המוספים: יתד יומי, יתד שלנו, יד השבוע ועוד.

הופיע שבועון ביטאון אורטודוקסי רשמי בשפה העברית משנת תר"ע. העורך י.י. לוין, אחראי י.ח. מרגובסקי, מו"ל: שעהנבוים את ווייס.

הופיע בעיר פרנקפורט דמיין בשפה העברית החל מחודש שבט תרפ"ה, כעיתון עבור בנין ארץ ישראל ברוח התורה, יוצא ע"י "הבית" חברה בערבון מוגבל.